סוגי חומצות אמינו:

• התכונה של כל קבוצה אמינית נקבעת על סמך תכונות השייר ומחלקת אותן ל-5 קבוצות:
  1. לא פולריות (non polar): שייר פחמימני, דוחה מים
  2. פולריות לא טעונות (polar uncharged): מסיסות במים, אך ללא מטען חשמלי
  3. ארומטיות: בעלות ריח ויכולת לבלוע אור באורכי גל מסוים, בגלל צורת הטבעת הסגורה
  4. טעונות חיובית (positively charged): נושאת מטען חיובי, חשוב לזכור את: היסטידין (His), ארגנין (Arg), ליזין (Lys)
  5. טעונות שלילית (Negativily charged): נושאת מטען שלילי, חשוב לזכור את: אספרטט (Asp), גלוטאמט (Glu)

עקומת טיטרציה:

• כאשר PH = PK הקבוצה במצב של שיווי משקל בין הצורה המיוננת ללא מיוננת
• אזור PI הוא ה-PH שבו סך המטענים של הקבוצות הכימיות בחומצה האמינית שווה לאפס
• חישוב PI: לוקחים את שתי נקודות הPK שביניהן המטען יהיה אפס, ומחשבים את הממוצע ביניהן
• סביב קבועי היוניזציה (pk1, pk2, pkr) יהיה אזור בופר -> שחרור יוני המימן מנטרל את יוני ההידרוקסיד וגורם להתנגדות לשינוי רמת ה-ph.
• ב-PI כל הצורונת שחררו יונים והמטען שווה לאפס -> יש קפיצה חדה ברמת ה-PH
• סדר שחרור היון הוא: קצה קרבוקסילי -> שייר טעון (אם קיים) -> קצה אמיני

לדוגמא - עקומת טיטרציה של גליצין:

שיטות הפרדה בין חומצות אמינו:

1. הפרדה לפי מטען:
   • קטודה (טעונה שלילית) -> מושכת קטיונים (טעונים חיובית).
   • אנודה (טעונה חיובית) -> מושכת אניונים (טעונים שלילית).
2. הפרדה לפי גודל: חלבונים גדולים לא נכנסים לנקבים של הפולימר ולכן נעים מהר דרך הקולונה
3. כרומוטוגרפיה על מחליף קטיונים: הממברנה מלאה בחרוזי פולימר טעונים שלילית ולכן האניונים לא נקשרים אליהם ויוצאים ראשונים

חישוב מטען של פוליפפטיד:

1. רושמים את כל האזורים שיכולים לתרום למטען (כולל שיירים).
2. מציירים ציר PH, כאשר כל שנתה היא אזור יינון רלוונטי (הקצה האמיני והקרבוקסילי, והשיריים שתורמים למטען).
3. כך נוכל לראות מה המטען של הפוליפפטיד בכל רמת PH רלוונטית
4. חשוב לזכור: ציסטאין וטירוזין יכולות להיות שליליות ב PH גבוה